<h1>פסקי הרי"ד — סוכה</h1>
<h2>דף לא:</h2>
[סוכה ל"ט ע"א] פיס'. הלוקח לולב מחבירו כול'. פי' פירות שביעית יש בהן משום קדושה אבל עצים לא, הילכך הלוקח לולב מחבירו בשביעית אל יתן לו דמים מן האתרוג, לפי שאינו רשיי לקנותו בדמים כדמפרש לקמן. ואמרי' אם לא רצה ליתן לו במתנה מאי, אמ' רב הונא מבליע לו דמי אתרוג בלולב, וליתיב ליה בהדיא, לפי שאין מוסרין דמי שביעית לעם הארץ יותר מג' סעודות. פי' דכל דבר שדרכו להשתמר אין קונין מעם הארץ בשביעית, דחיישי' דיל' (ישמרנו) [שומרו], וכל דבר המשתמר אסור באכילה למי ששומרו, כדאמ' [תו"כ בהר פ"א] מן השבות אתה אוכל ואי אתה אוכל מן השמור, והכי נמי מייתינן בגמרא מאי דתנן בשביעית הפיגם והירבוזין והשוטין והחלוגלוגות והכוסבר שבהרים והגרגר שבאפר פטורי' מן המעשרות ונלקחין מכל אדם בשביעית לפי שאין כיוצא בהן נשמר, אלמא כל דבר שכיוצא בו נשמר בשאר שני שבוע אינו נלקח מכל אדם, דחיישי' שמא שימרו, והאי חבירו עם הארץ הוא.
